יום ראשון, 24 במרץ 2013


משמעת    

 
בחג הפסח הזה, אני הבנתי את משמעות המילה – משמעת.

אני מכירה נשים רבות שכבר בתום חג הפורים מכינות להן רשימות ענקיות מפורטות בצורה מרשימה – יום, שעה, זמן ביצוע המשימה, פירוט המשימה ושם המבצע (במקרה שיש על מי להפיל את המשימות...)

וכל יום הרשימה מצטמצמת, יש כאלו שמסמנות וי, יש כאלה שמשקיעות בטוש מרקר וכך הרשימה מצטמצמת עד לחג שהכל מתוקתק כמתוכנן, גם אם יש בלת"מים ( בלתי מתוכננים) הכל ברשימה ויש משמעת לביצועה.

ואילו, יש כאלה שמתכננים, רוצים ומתכוונים וכמובן – מאמינים, שהכל יהיה בסדר שיספיקו, שיעזרו להם, שיקרו הניסים והנפלאות שצריכים לקרות על מנת שיעמדו במשימה. וכשמגיעים ליום הדין – חג הפסח – לחץ לא הספקנו, אז נוותר פה, נעגל פינות שם וכו' או מאשימים את האחר או את המצב או שזהו רצון האל, ופשוט ממשיכים הלאה, הכל עניין של מ ש מ ע ת.

אם נקח את המילה משמעת ונפרק אותה נקבל : 
 שמע, שם, ממש, עת, מעש (מעשה)

המילה משמעת מורכבת מנשמע ונעשה גם יחד.

נשמע – המשמעת העצמית היא למעשה עד כמה אני שומעת לעצמי,
לדוגמא: אם קבעתי דברים והחלטתי שאני עושה X Y Z   יכולות להיות שתי אפשרויות: אחת - אעשה זאת כפי שהבטחתי לעצמי (כמובן שיש מקום לגמישות ולסליחה עצמית אם לא הספקתי או לא עשיתי 100% כמתוכנן) והשניה -שלא אעשה, אתעלם, אעמיד תכניות של האחר בעדיפות לאלו שלי וזה - חוסר משמעת עצמית!! אני לא מקשיבה לעצמי.

אם אני לא שומעת את קולי – למה שהאחר ישמע??

 

המשמעת העצמית, הכרחית להתקדמות שלנו, למשמעות שלנו. ככל שנקשיב לעצמנו יותר, כך הסיפוק העצמי יהיה גבוה יותר ואילו, ככל שהמשמעת העצמית נמוכה או כלל לא קיימת – כך התסכול גדול, החשיבות העצמית נמוכה יותר והבלבול גדול.

 
הפסח הזה – הכנתי את הרשימות – וכל יום שסימנתי וי הסיפוק גדל וחיזק אותי להמשיך. אני מודה שנשארו מספר שורות ללא וי אבל פה נכנסת הסליחה העצמית והגמישות.

 
חג פסח שמח

אני מאחלת לכולנו להתחבר לאנרגיות החירות תוך שמירה על משמעת עצמית.

לשם  שינוי,                דפנה עטיה
אימון ייעוץ והדרכה בתהליכי שינוי 

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה